גדא

גָּד, גַּדָּאch. sam( גָּד, גַּד III m. (b. h.; גדד, cmp. גזר) Fortune), luck; genius, godhead. Targ. O. Gen. 30:11 גָּד; Y. II גַּדָּא (not גֵּרָא). Targ. Esth. 8:15 גַּדָּא (not גָּדָא).Gen. R. s. 71 ג׳ דביתא the good genius of the house. Sabb.67b גד גַּרִּי וסינוק לא (Ms. M. צינוק), a charm formula supposed to mean, Be lucky, my luck, and tire not (prob. Grow, my luck , v. נְגַד). Ḥull.40a לג׳ דהר to the godhead of the mountain. Ned.56a (explain. דרגש) ערסא דג׳ the bed reserved for the domestic genius (bed of state). Y.Ab. Zar. I, 39d top לגַרֵּיהוכ׳, v. ארקליס. Gen. R. s. 65 ג׳ דע״ז דאת קאים (ביה) by the idolatrous godhead by whom thou standest, i. e. to whom thou referrest in saying, ‘Let my father rise (Gen. 27:31). Y.Sabb.XVI, end, 15d; Y.Yoma VIII, 45b; Y.Ned.IV, 38d בגַדָּךְ מדלי (not בגרך) doest thou rely upon thy good luck? Koh. R. to VII, 26 מה ביש ג׳וכ׳ how bad is this womans (my) luck!; a. fr.Pl. גַּדַּיָּיא, גַּדַּיָּא. Y.Ab. Zar. III, 43a bot. ג׳ קורין אותה גליא a place called Gaddaya is cacophemistically named Gallaya (dung-hills); Tosef. ib. VI (VII), 4 גדגיא ed. Zuck. (ed. גריא, corr. acc.).